אם רכשתם אי פעם מסך לביתכם, וודאי נתקלתם בהמלצות שונות ומשונות, באשר לגודל המסך האידאלי, המתאים לגודל הנתון של סלונכם – טבלאות, גרפים, נוסחאות (עם טנגנסים!), המלצות יצרן – כל אלה הטיחו בכם מושגים כמו "מרחק צפייה" ו-"זווית צפייה" וסיפקו לכם טווחי מרחקים, שלא תמיד תאמו זה לזה.
מהו ההיגיון שמאחורי ההמלצות? הנתונים בהמלצות מתייחסים לשני אספקטים:
- המרחק והזווית, הנגזרים מרזולוציית המסך, כאשר אספקט זה מבטא את כושר ההבחנה בין פרטים של העין שלנו.
אוסיף במאמר מוסגר, שגם לתוכן בו אנו צופים יש רזולוציה. רזולוציה זו יכולה להיקבע באופן בו הוכן התוכן (איכות ההקלטה/צילום), באופן בו הוא שודר (איכות השידור) או במנוי שיש לכם מול ספק התוכן (למשל: מנוי נטפליקס באיכות HD).כאשר אין התאמה בין רזולוצית התוכן לרזולוצית המסך – אתם תראו את הנמוכה מבין השתיים.
למשל: תוכן ברזולוצית אס.די, עדיין יראה (בערך) ברזולוציה הזו, גם אם ברשותכם מסך ברזולוציית 4K. - המרחק והזווית הנגזרים מגודל המסך, כאשר אספקט זה מבטא את נוחות וחווית הצפייה.
נתחיל מסוגיית הרזולוציה: הרזולוציה מתארת את מספר הפיקסלים שבמסך או בתוכן. קיימות מספר קטגוריות איכות רזולוציה במסכי טלוויזיה: HD, Full HD, 4K, והם נבדלים זה מזה בכמות הפיקסלים שבם.
יותר פיקסלים ← הרזולוציה גבוהה יותר ← יכולת לתאר פרטים יותר עדינים.
בתוך כל קטגוריית איכות, מספר הפיקסלים הוא קבוע, בלא תלות בגודל המסך. לכן, בתוך אותה קטגוריה, ככל שהמסך גדול יותר, כך גם גודל הפיקסל גדול יותר, ויש לצפות במסך ממרחק רב יותר על מנת לקבל תמונה חדה ולא מפוקסלת.
כאשר עוברים בין קטגוריות איכות, ככל שעולים ברמת הרזולוציה של המסך, על מנת ליהנות מן האיכות שיש לאותה קטגוריית איכות להציע (ושעליה שילמתם תוספת כסף מכובדת…), יש לשבת קרוב יותר למסך. אם תשבו רחוק מידי, העין שלכם לא תהיה מסוגלת לקלוט את הפרטים העדינים שהרזולוציה הגבוהה מספקת, והתמונה שתראו תהיה זהה באיכותה לזו שתראו ממסך ברזולוציה נמוכה יותר.
היכן הבעיה? המרחק הקצר שביניכם לבין המסך, אמנם מאפשר לכם להבחין בפרטים עדינים, אך הוא פוגם ביכולת שלכם לראות את כל המסך בבת אחת (היזכרו איך הרגשתם כשישבתם בשורה הראשונה בקולנוע…), ואתם עלולים למצוא את עצמכם מטלטלים את ראשכם מצד לצד כדי לראות את כל המסך.
אז הבה נדבר על האספקט השני – המרחק והזווית הנגזרים מגודל המסך:
דמיינו משולש שקודקודו האחד הוא העיניים שלכם, ושני הקודקודים הנוספים הם שני צידי המסך. הזווית הנוצרת בסמוך לקודקוד העיניים, היא שתקבע כמה שטח משדה הראייה שלכם יהיה תפוס על ידי המסך.
ההמלצה המקובלת היא שעל מנת לקבל חווית צפייה קולנועית, עוטפת, על הזווית להיות קטנה מ-40 מעלות, ולחווית צפייה רגילה, עליה להיות קטנה מ-30 מעלות.
לא אענה אתכם בשיעור גאומטריה, אבל סומכת עליכם שאתם מבינים שבהינתן הזווית זו, הרי שגודל המסך מכתיב למעשה את המרחק (או ההפך, המרחק הנתון בביתכם, יכתיב את גודל המסך).
עצות מעשיות לרכישת מסך (שאינן דורשות מחשבון מתוחכם):
- הגדירו את חווית הצפייה המועדפת עליכם – כמו בקולנוע? או אולי כמו באיצטדיון כדורגל? ואולי דווקא דבוקים למסך כדי להבחין בכל הפרטים הקטנים?
- בעת רכישת מסך, הגיעו לחנות מצויידים במידות החלל שלכם, במיקום המושבים ובמיקום הטלויזיה (=המרחק הנתון). כעת עימדו בחנות מול מסכים בגדלים שונים וברזולוציות שונות, ובחנו, במרחק הנתון, מי מהמסכים מקנה לכם גם את היכולת להבחין בפרטים עדינים שאותה רזולוציה מאפשרת וגם את חווית הצפייה בה אתם מעוניינים.
- אבל רגע, לפני שאתם מבצעים את הרכישה, יש עוד דבר אחד שאני ממליצה שתבדקו: כמעצבת, אני תמיד מקפידה לקחת בחשבון לא רק את שיקולי חווית הצפייה, אלא גם את השלכות גודל המסך על החלל, בעת שהמסך כבוי. בכל זאת מדובר בכתם שחור גדול ודומיננטי בחלל.
טיפ: גיזרו בריסטולים שחורים למידת המסך אותו אתם שוקלים לרכוש, ומקמו אותם במיקום הרצוי בביתכם. וודאו שהכתם השחור שהתקבל לא מכביד מידי על החלל ואינו פוגע בעיצוב הכללי.
תתחדשו וחווית צפייה נעימה!
מיכל