Gerrit Thomas Rietveld, Red-blue chair, 1918
כי הכי כייף לצבוע לפי מספרים!
כיסא אדום-כחול, של הארכיטקט ומעצב הרהיטים ההולנדי, חריט תומס ריטוולד, עשוי לוחות וקורות עץ אשור.
בגרסתו המקורית של הכיסא, הושאר העץ במצבו הטבעי והחשוף, ורק 5 שנים מאוחר יותר, בשנת 1923, בהשראת תנועת ה-'דה שטיל' (='הסגנון' בהולנדית; בעברית מבוטא לעיתים בשוגג 'דה סטיל'), הוא נצבע בצבעי השחור-אדום-כחול-צהוב, האופייניים לתנועה, שהפכו אותו לאחד הסמלים המזוהים ביותר שלה.
בהשפעת עבודתו של האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט, ניסה ריטוולד לייצר כיסא ממרכיביו הבסיסיים ביותר, תוך שהוא יוצר קונסטרוקציה אדריכלית מופשטת, של לוחות עץ הנדמים כמרחפים.
בהנחיות היצור לכיסא, ביקש ריטוולד כי בתחתיתו יחרטו שורותיו של הסופר והמשורר הגרמני, כריסטיאן מורגנשטרן:
"כשאני יושב, איני רוצה לשבת כפי שבשר-הישיבה שלי אוהב, אלא כפי שמחשבת-הישיבה שלי היתה אוהבת, לו הייתה יושבת, וטווה כיסא לעצמה".
הכיסא מככב בתצוגת הקבע של מוזיאונים ברחבי העולם, ביניהם המוזיאון לאומנות מודרנית בניו-יורק (ה-מומה). היה לי העונג לחזות בכיסא הזה במוזיאון מאק בוינה. הוא התגלה כהרבה יותר קטן ממה שציפיתי.
לא שהורשיתי לנסותו, אך עדויות מדווחות כי הוא אינו נח במיוחד לישיבה.
בשנת 2011 נמכרה גירסה של הכיסא במכירת פומבית בסכום של למעלה מ-10,000 אירו.
ועוד מילה לסיום: את הכיסא האדום-כחול הציב ריטוולד ב'בית שרודר', אותו תכנן בשנת 1924. אני מניחה שאין אדריכל או מעצב אקדמאי, שלא פגש בבית זה בשלב כלשהו של הכשרתו, ועבורי אישית, היה זה אחד המבנים הכי משנים סדרי עולם בגיבוש התפיסה העיצובית-תכנונית שלי.
שיהיה לכם יום מעוצב!
מיכל